תפריט סגור

מילון השתלות שיניים

מונחים

  השתלת עצם– תהליך שיקום עצמות, כאשר השתל יכול להיות מלאכותי, מתורם זר (בדרך כלל עצם של נפטר) או השתלה עצמית. במקרה של פגיעה קשה בלסת, בדרך כלל משתמשים בשתלים עצמיים. במקרה זה ניתן לקחת את עצם השוקית (פיבולה) מן הרגל, עצם הירך, חלקים מן הסנטר, חלקים מן הקרקפת ועוד. במקרים מסוימים השתלת עצם היא תנאי הכרחי לפני ביצוע השתלות שיניים. 
 
"החלמה ראשונית לאחר השתלה"- תקופה קצרה יחסית לאחר ניתוחי השתלות שיניים, שמשכה בין שבוע לשלושה שבועות. בתקופה זו הסיבוכים הנפוצים הם זיהום מקומי ודימום, כך שכל מצב בו מתפתח אודם מקומי, כאב משמעותי או מוגלה- יש לגשת מיידית לרופא השיניים. לאחר תקופה זו ניתן להוציא תפרים. 
 
תקופת הקליטה– תקופה הרבה יותר ארוכה, בין 3 חודשים לבין עשרה חודשים. במהלך תקופה זו עצמות הלסת נבנות מחדש סביב השתל ומאפשרות יציבות מכאנית שתוכל לעמוד בלחצי הלעיסה. 
 

מנשך– המבנה התלת מימדי של הלסתות והיחס ביניהן במהלך לעיסה. אבחון של מנשך הרבה יותר קשה מאשר אבחון המבנה של כל משנן (שיניים) בכל לסת בנפרד, ולמעשה רופאי שיניים רבים לא מיומנים בחישוב המנשך. עם זאת, המנשך משפיע בצורה משמעותית ביותר על הלחצים שמופעלים על השיניים במהלך לעיסה. לכן כל תהליך של שיקום הפה, ובייחוד השתלות שיניים (השתלים הרבה פחות עמידים ללחצים צדדיים, הנקראים גם כוחות גזירה), מחייב התייחסות רצינית גם למנשך. 
 
כתר בהברגה– כתר המחובר לשתל באמצעי מכאני (הברגה). שיטה זו מאפשרת הוצאה של כתר בקלות יחסית ובלא לפגוע בשתל, וזאת לצורך ניקוי, תיקון או החלפה. 
 
גשר מודבק– גישה בה האלמנט השיקומי (החיצוני) של השתלות שיניים מתחבר בצורה כימית (הדבקה) ולרוב בלתי הפיכה לשתל. 
 
השתלות בשיטת "4 על 4"- שיטה להקטנת כמות השתלים (ברגי מתכת המוכנסים אל תוך הלסת) לצורך השתלות שיניים ושיקום הפה. בשיטה זו מכניסים רק ארבעה שתלים בכל לסת, ועל כל שתל יחובר גשר שאמור להחליף 4 שיניים. כך למעשה משיגים משנן שלם (16 שיניים בכל לסת) באמצעות ארבעה שתלים בלבד. יתרונות השיטה נעוצים כמובן בהיותה פחות חודרנית (פחות שתלים), אולם הצלחתה תלויה במשנן תקין ומיומנות גבוהה של רופאי שיניים. 
 
"מצבים רפואיים מעכבים"- מחלות רקע מהן סובל המטופל שיכולות לפגוע או לעכב תהליכי השתלות שיניים. דיכוי חיסוני (מולד או כתוצאה מטיפול בתרופות מסוימות), טיפולים כימותרפיים, תהליכים ממאירים באזור ראש-צוואר, פגיעה קשה בבלוטות הרוק ועוד- כל אלו יכולים להוות התוויית נגד, מוחלטת או יחסית, לביצוע השתלות שיניים. מחלות אחרות, כגון סכרת, בעיה בכלי דם ועוד יכולות להאריך מאוד את תקופת הקליטה (ראה לעיל). 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *